עליזה מספרת כיצד הפסוריאזיס שלה נרפא בעקבות הטיפול ההומאופתי
כשהגעתי אל יקיר הייתי במצב של שלב אחרון לפני ייאוש טוטאלי. כמה חודשים קודם לכן התחילו לי גירודים וגירויים בידיים. רופא עור "מומחה" אשר איבחן את המצב כפסוריאזיס הגדיר זאת במילים: "קיבלת מתנה בגיל 60". לא האמנתי שזה אכן המצב, הרגשתי שזה משהו אחר, הייתי תחת לחץ ומתח באותה תקופה והאבחון של רופא העור לא ניחם אותי ולא נתן לי שום ריפוי.
ואז הגעתי אל יקיר, והוא, ברצינות ובאחריות, ישב איתי והקשיב, שאל ובעיקר נתן לי את ההרגשה שאני בידיים טובות. ואכן כך. שבוע וקצת אחרי לקיחת הרמדי המקום התחיל להתייבש ולהחלים, אט אט הנגע הלך ונעלם לו עד לריפוי אמיתי.
לסיפור המלא ->
מה זה פסוריאזיס?
פסוריאזיס היא מחלה כרונית אוטואימונית לא מידבקת המתאפיינת בהופעה של משטחי עור אדומים שמכוסים בקשקשים עבים ומוכספים. ראשית המחלה בזיהוי מוטעה של המערכת החיסונית את תאי העור הבריאים כחומרים זרים שיש להילחם בהם. כשל זה מוביל ליצירת תהליך דלקתי הגורם להתרחבות כלי דם (ולכן האדמומיות) ולייצור עודף של תאי עור (ולכן הקשקשת). במצב תקין מחזור חייו של תא עור נמשך כחודש ימים בקירוב. במהלך זמן זה הוא מתחלק בשכבת העור העמוקה ביותר (הבזאלית) וממנה נע בהדרגתיות עד לשכבה החיצונית (האפידרמיס), שם הוא מסיים את חייו ונושר. אצל חולי הפסוריאזיס קצב החלוקה של תאים אלה מהיר כמעט פי 1000 מזה התקין ומשך הזמן שבין ייצורם ועד מותם מצטמצם ל-5-6 ימים בלבד. כיוון שתאי העור אינם מסוגלים לנשור כל כך מהר הם מצטברים על פני השטח המודלק כקשקשים דביקים וכסופים. ליקוי נוסף שנגרם עקב מסעם המזורז של התאים אל עבר האפידרמיס נקרא התקרנות. להבדיל מתא עור בריא אשר מבשיל ומאבד את הגרעין טרם הגעתו ליעד, התאים של חולי הפסוריאזיס אינם מספיקים לעשות זאת ולכן אינם תקינים. פסוריאזיס מופיע בדרך כלל על משטחים חיצוניים כגון קרקפת, מרפקים, ברכיים, גב ועכוז. יש גם צורות ביטוי מיוחדות של המחלה בהן היא מתפרצת רק באזורים פנימיים כמו בתי השחי, טבור ומפשעות או רק על כפות הידיים והרגליים. לעיתים תפגע המחלה גם בציפורניים ותגרום להתעבותן ועיוותן. מלבד לנגעים על העור יסבלו 5 אחוזים מהחולים גם מדלקת פרקים שתגרום לכאבים ונפיחות עד כדי נכות.
הטיפול הקונבנציונאלי
טיפול מקומי- משחות המכילות חומצה סליצילית מקלפות את הקשקשת מהרבדים כך שמשחות על בסיס קורטיזון (שמפחיתות את הדלקת) או זפת (שמאטות את קצב ייצור התאים) או נגזרות של וויטמין D (שנוצר בגופנו בטבעיות בעזרת פעולת קרני השמש) יוכלו לחדור פנימה. היום כבר ידוע ששימוש ממושך במשחות סטריאודליות (קורטיזון) יוצרות "הסתגלות" שמחייבת עלייה קבועה במינון, שלאורך זמן הן גורמות לנזק בלתי הפיך לעור ושלאחר הפסקתן עשויה לחול החרפה של המחלה.
טיפול תרופתי- רטינואידים הן נגזרות סינטטיות של הוויטמין A אשר מווסתות את קצב חלוקת התאים (ניתן להשיג גם כמשחה). לתרופות אלה תופעות לוואי קשות כגון עליית השומנים בדם ופגיעה בתפקודי כבד והן אסורות לנשים בהריון (עקב גרימת מומים לעובר). מתוטרקסאט או ציקלוספורין שייכות לקבוצת תרופות אשר פוגעות ביכולת של תאים בגוף להתחלק במהירות (ולכן ניתנות גם לחולי סרטן) ובכלל זה גם בתאי העור של החולים בפסוריאזיס. הבעיה היא שתוך כדי הן מאטות גם את קצב חלוקתם של תאים בריאים, כגון אלו המצויים ברקמות ריריות של הפה והמעי ובתאי מוח העצם (שם מיוצרות כדוריות הדם). השימוש בתרופות אלה עלול לגרום לאנמיה, נטייה מוגברת לזיהומים, דימומים, שינויים ברקמת הריאה ועוד שלל תופעות לוואי. אמביב ואמברל שייכות לקבוצת התרופות "הביולוגיות". תרופות אלה סלקטיביות יותר בפעולתן כך שהן מזיקות פחות למערכת החיסונית (פוגעות פחות בתהליך חלוקתן של כדוריות הדם הלבנות). הן ניתנות בזריקה לשריר אחת לשבוע או בעירוי תוך וורידי. עלותן גבוהה במיוחד וההקלה שמושגת בעזרתן צפויה לפוג עם תום הטיפול.
פוטותראפיה- בשיטה זו המטופל נחשף מספר פעמים בשבוע לקרניים על סגוליות מסוג B, עם או בלי מריחת משחה על בסיס זפת קודם לכן. הצפי הוא להשגת הפוגה במחלה לאחר כ- 30 טיפולים. PUVA הוא טיפול שמשלב נטילת כדורים כשעתיים לפני החשיפה לקרניים על סגוליות מסוג A, על מנת להגביר את יעילותה. אפשרות חלופית להקרנות הללו היא חשיפה מבוקרת לשמש בים המלח. יש לציין, כי כל הטיפולים הללו עלולים לגרום להזדקנות מואצת של העור ולעלייה בסיכון לגידולי עור.
הטיפול ההומאופתי
פסוריאזיס היא מחלה עיקשת שפוגעת באיכות החיים ואינה זוכה למענה הולם על ידי הרפואה הקונבנציונאלית. הסיבה לכך היא שרפואה זו מתייחסת רק לביטוי החיצוני של המחלה ולא לאדם שחולה בה. לעומתה, הגישה ההומאופתית שמה את הדגש על האופן הייחודי שבו המחלה באה לידי ביטוי אצל כל מטופל ועל הרגישות הפנימית, האינדיבידואלית, שמהווה את המקור הסיבתי להתפרצותה. לכן, האבחון ההומאופתי ישלב בין בחינה מדוקדקת של כל מאפייני התלונה (מתוך ניסיון לעמוד על כל הפרטים שמבדילים ומייחדים אותה) לבין העמקה בכל מה שקשור לאופיו, מזגו ועולמו הפנימי של המטופל. יש להבין כי קיימות מגוון של רמדי'ס (הכנות) הומאופתיות בעלות זיקה לפסוריאזיס, כך שלכל חולה עשויה להתאים רמדי אחרת, זו שעל פי האבחון משקפת בצורה הנאמנה ביותר את מצבו.
יתרונות הטיפול ההומאופתי
הטיפול ההומאופתי טבעי, אמין ,יעיל ונטול תופעות לוואי כימיות
הטיפול ההומאופתי מתייחס אל האדם כמכלול ופותר את הבעיה מהשורש
הטיפול ההומאופתי מציע מזור אמיתי לחולים שלא זכו למענה בשיטות אחרות
הטיפול ההומאופתי חוסך את הטרחה, ההוצאה הכספית ותופעות הלוואי שכרוכות בשימוש במשחות, תרופות והקרנות למיניהן
הטיפול ההומאופתי ניתן על בסיס הוליסטי ולכן השפעתו המיטיבה אינה מוגבלת רק לעור אלא תורגש גם במישורים נוספים